לקראת אנגיו ראש (כלומר: בדיקת CT אגניוגרפיה ראש)

אנגיו ראש – או בשמה המלא, אנגיוגרפיה – הינה בדיקה שמטרתה לאבחן את מצבם של כלי הדם במוח. מאחר שכל פגיעה בכלי דם במוח, ובפרט בעורק התרדמני או בעורקים המרכיבים את מעגל וויליס, עלולה להוביל לנזק חמור ובלתי הפיך, ישנה חשיבות רבה לבדיקה שתספק תמונת מצב מדויקת בכל מקרה שבו ישנו חשד לפגיעה כזו. אנגיוגרפיה ראש מבוצעת באמצעות MRI או CT ועוד אופציה היא אנגיוגרפיה מוחית עם צנתר על בסיס צילומי רנטגן.

אילו פגיעות בכלי דם מוח אפשר לזהות באמצעות אנגיו ראש?

ישנם 5 סוגי פגיעות בוורידים ובעורקים שחשוב לבדוק באופן מעמיק:

א. קרע בכלי דם

ב. דליפת דם

ג. חסימה באחד מכלי הדם – חלקית (כלומר מצב שבו כלי הדם צר מכפי שהוא אמור להיות, וזרימת הדם אינה מיטבית) או מלאה (מצב מסוכן במיוחד, כמובן)

ד. מלפורמציה (עיוות מבני)

ה. התרחבות של אחד מכלי הדם – במקרים אלה ההתרחבות עלולה להוביל לקרע בכלי הדם (מפרצת) ולדמם מוחי שהינו מצב מסכן חיים ועל כן חשוב מאוד לאבחן בהקדם האפשרי כל התרחבות.

בנוסף תבוצע אנגיו ראש כחלק מהיערכות לניתוח – כדי שהרופא המנתח ידע בדיוק היכן ממוקם כל כלי דם חשוב וכך יימנע מפגיעה בו.

כיצד מתבצעת אנגיוגרפיה מוחית?

ישנן כאמור 3 דרכים לבחון את מצבם של כלי הדם במוח ובפרט את אלה שמזרימים דם למוח הגדול (העורקים שהם חלק ממעגל וויליס: העורק המוחי הקדמי, העורק המקשר הקדמי, העורק המוחי הפנימי, העורק הצרברי האחורי, העורק המקשר האחורי, העורק המוחי האמצעי והעורק הבזילארי), ואת העורק התרדמני שמזרים דם לצוואר ולראש: במכשיר CT, באמצעות MRI או עם רנטגן וצנתר.

לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות, והבחירה ביניהן היא על סמך שיקולים רבים ובפרט המטרה הספציפית של האנגיוגרפיה אצל כל מטופל ומטופלת.

אנגיוגרפיה ראש עם רנטגן וצנתר

השלב הראשון של אנגיו ראש עם צנתר הוא הזרקה של חומר ניגוד אל העורק התרדמני. למעשה ישנם שני עורקים תרדמניים, בשני צידי הצוואר ותפקידם הוא לספק דם לצוואר ולראש. כל אחד משני עורקים אלה מתפצל לשני עורקים, עורק תרדמני חיצוני ועורק תרדמני פנימי. הזרקתו של חומר הניגוד מאפשרת להדגים בצורה ברורה את זרימת הדם במיקומים הרלוונטיים באמצעות קרני רנטגן, ולשם כך מוחדר אל אחד מעורקי המפשעה צנתר. מערכת השיקוף מנחה את מבצע הבדיקה בניווט הצנתר אל העורקים בצוואר ובדרך זו הם מצולמים משלל זוויות. הבדיקה אורכת בדרך כלל בין חצי לשעה ומבוצעת בהרדמה מקומית וטשטוש קל. תיתכן אי נוחות מסוימת עקב הצורך לשכב ללא תנועה לאורך כל הבדיקה וכן במהלך החדרתו של הצנתר, אולם לא כרוך בכך כאב. הזרקת חומר הניגוד עשויה אף היא לעורר אי נוחות וכן ליצור תחושת חום באזור הצוואר. לאחר השלמת האנגיוגרפיה יש לשכב במשך כ-4 שעות מבלי להניע את רגל ימין, ועוד מגבלה היא הימנעות מפעילות גופנית מאומצת במשך כ-48 שעות. אלרגיות, בעיות בקרישת הדם או תפקוד כליה לא תקין עלולים לגרום לסיבוכים ועל כן חשוב לדווח על כל ההיסטוריה הרפואית וכן על תרופות שאותן נוטלים בקביעות כבר במועד קביעת התור.

היתרונות של CT אנגיוגרפיה ראש

ביצוע אנגיוגרפיה מוחית באמצעות CT מתאפיין בשני יתרונות מובהקים על-פני האופציה של הצנתר: ראשית, בדיקת CT אינה פולשנית ועל כן קל יותר לעבור אותה מה גם שהיא נמשכת דקות ספורות בלבד, ושנית, מכשירי CT מצליחים להדגים גם את כלי הדם עצמם וגם את הדפנות שלהם, ולמעשה גם מבנים אנטומיים נוספים הסמוכים לכלי הדם – כך ש-CT אנגיו ראש מספק מידע מקיף יותר לרופא המטפל ואפשרות לאבחון יסודי יותר.

גם בדיקה זו כרוכה בהזרקת חומר ניגוד, ועל כן גם כשזו האופציה הנבחרת יש לדווח על כל בעיה בתפקודי הכליה וכן על רגישות ליוד (חומר הניגוד שמסייע למכשיר הסי.טי לספק ממצאים ברורים ובכך מקל על הפענוח, שכמובן חייב להיות מקצועי לחלוטין, מבוסס על יוד ועל כן חשיבות הדיווח). לקראת CT אנגיו ראש נדרש צום של שעתיים. החזרה לשגרה מהירה ומידית.

בדיקת MRA ו-MRV של המוח

בדיקת MRI שמתמקדת בכלי דם נקראת MRA (כשבודקים את מצבם של העורקים) או MRV (כשבודקים את מצבם של הוורידים). היתרון העיקרי של MRA ו-MRV הוא שהן לא כרוכות בחשיפה לקרינה, ועל כן כשמדובר בנבדקים צעירים או בנשים הרות, זוהי ההתוויה המקובלת. אנגיו ראש באמצעות MRI נמשכת כחצי שעה. חומר הניגוד במקרה זה הוא גדוליניום ועל כן גם מי שרגיש ליוד או סובל מתפקוד לקוי של הכליות יכול לעבור את הבדיקה. כמו לגבי סוגי אנגיוגרפיה מוחית אחרים, ישנה חשיבות רבה לאיכות הפענוח ובמקרים רגישים ומורכבים כדאי לפנות לנוירורדיולוגית בכירה לקבלת חוות דעת שנייה תוך 24 שעות.

לקראת אנגיו ראש (כלומר: בדיקת CT אגניוגרפיה ראש)
5 (100%) 1 vote

מדוע ממליצים על פיזיותרפיה לטרשת נפוצה ובמה מתמקד הטיפול?

טרשת נפוצה (MS – Multiple Sclerosis) היא מחלה אוטו-אימונית שבה מערכת החיסון פוגעת בתאי עצב בחלקים נרחבים של מערכת העצבים. המחלה מתפרצת בגיל צעיר יחסית (20-40) וגורמת לפגיעה נוירולוגית שבאה לידי ביטוי במגוון תפקודים. נכון לעכשיו אין מרפא לטרשת נפוצה, אולם חשוב לטפל בה כדי למנוע הידרדרות מהירה וכן כדי להקל על הסימפטומים השונים שלה. אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר הוא פיזיותרפיה – בעמוד זה תמצאו מידע אודות הדרכים השונות שבהן מסייעים פיזיותרפיסטים לחולי MS ועל מרכיבי הטיפול.

מהם הסימפטומים העיקריים של טרשת נפוצה?

השם טרשת נפוצה לא מתייחס למספר החולים במחלה, אלא להיקף הפגיעה של מערכת החיסון במיאלין – חומר שתפקידו הוא לעטוף את תאי העצב בכל מקום בגוף – וכתוצאה מכך היקף השיבוש בהעברת כל אותם מסרים עצביים חיוניים לתפקוד מלא של כל האיברים בגוף. יחד עם זאת מדובר במחלה שאינה נדירה, ולמעשה זוהי המחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר בקרב קבוצת הגיל שנקראת "מבוגרים צעירים": בארץ ישנם עפ"י הערכות שונות כ-5,000 חולים ב-Multiple Sclerosis וברחבי העולם נאמד מספר החולים בכ-4 מיליון. עוד כדאי לדעת כי שכיחותה של המחלה בקרב נשים גבוהה פי 2 משכיחותה בקרב גברים.

טרשת נפוצה היא כאמור מחלה כרונית. 1 מכל 4 או 5 מהחולים בה יזדקקו בשלב כלשהו לכיסא גלגלים, אבל מצד שני ניתן גם לחיות עם MS במשך עשורים שלמים מבלי שהמצב יתדרדר במידה משמעותית ובפרט אם מקפידים על טיפולים נאותים.

הסימפטומים משתנים בהתאם למיקום הפגיעה לאורך מערכת העצבים, וגם בהתאם למידת החומרה של המחלה. בין הסימפטומים הנפוצים של טרשת נפוצה: פגיעה ביכולת הדיבור, חולשה של הגפיים, קשיי יציבה, נימול, פגיעה ביכולת הראייה, דחיפות במתן שתן (כלומר מצב שבו חולף פרק זמן קצר מאוד מרגע הופעת הצורך עד למתן השתן עצמו), תכיפות במתן שתן, רעידות ועייפות רבה. הסימפטומים אינם קבועים אלא מגיעים בצורה של התקף – בדרך כלל הפגיעה מתפתחת במשך מספר ימים ונשארת במלוא עוצמתה לאורך 3-4 שבועות. לאחר מכן בחלק מהמקרים הפגיעה תדעך במשך כחודש ואז תיעלם לחלוטין (עד ההתקף הבא), אבל ישנם גם מצבים שבהם הנזק פוחת במידה מסוימת אבל לא נעלם לגמרי.

היתרונות המשמעותיים של טיפול בפיזיותרפיה לחולי טרשת נפוצה

אחד האתגרים החשובים ביותר עבור חולי טרשת נפוצה הוא למנוע את החרפת המצב – פיזיותרפיה פרטית היא דרך מצוינת לשמר ככל האפשר יכולות חיוניות, לשמור על טווח התנועה, להבטיח גמישות מרבית ובסופו של דבר להצליח לשמר את שגרת החיים המוכרת.

על-מנת שטיפול פיזיותרפיה לחולים בטרשת נפוצה יעמוד בציפיות ויממש את הפוטנציאל שלו לתרום לשיפור באיכות החיים, חשוב להתאים אותו אישית לאדם – על בסיס הדרכים שבהן פוגעת ה-MS באדם, תדירות ההתקפים, חומרתם ואורח החיים המבוקש. הטיפול מספק מענה אפקטיבי למרבית הפגיעות הנוירולוגיות כשבמידת הצורך נעזר המטופל למשל בקלינאי/ת תקשורת כדי למנוע פגיעה בדיבור. חשוב לציין כי על-מנת להגיע למקסימום תועלת מהטיפול, הוא צריך להיות ארוך טווח ולהתבסס על מטרות שנקבעות ביחד ע"י הפיזיותרפיסט/ית והמטופל/ת.

כיצד מאובחנת המחלה?

הגורמים למחלה אינם ידועים. ההערכה המקובלת היא שמדובר על שילוב בין גנטיקה לבין השפעות סביבתיות ועוד גורמי סיכון הם עישון וכן רמה נמוכה של ויטמין D. האבחון מבוסס על בדיקת MRI (של המוח ושל עמוד השדרה, וזאת במטרה לזהות "פלאקים" – אזורים שבהם המיאלין נהרס), או על ניקור מותני (בדיקה שמבוססת על שאיבת נוזל מחוט השדרה). מאחר שהמחלה כרונית ועלולה להוביל לפגיעה קשה באיכות החיים חשוב מאוד לעבור את הבדיקות במקום מקצועי ובפרט לוודא שהפענוח מתבצע ברמה הגבוהה ביותר הקיימת – כדי למנוע טעויות.

טיפול תרופתי בטרשת נפוצה

כאמור טרשת נפוצה הינה עדיין מחלה חשוכת מרפא – אבל ישנן מספר תרופות שמספקות מענה לסימפטומים השונים שלה. ביניהן: קופקסון (התרופה המזוהה ביותר עם MS ושהניבה לחברת "טבע" רווחים גבוהים מאוד לאורך שנים רבות), תרופות שונות ממשפחת האינטרפרון בטא (שמפחיתות את תדירות ההתקפים ומעכבות את החמרת המצב), וכן אובג'יו וטקפידרה (שניתנות בטבלית בניגוד לתרופות הקודמות שמצריכות זריקה). אופציה נוספת של טיפול תרופתי הוא באמצעות סטרואידים שניתנים במהלך התקף קשה דרך עירוי לווריד.

בכל מקרה מומלץ לא להסתפק בטיפול תרופתי, אלא לחזק את הגוף ואת האיברים והמערכות החיוניות באמצעות פיזיותרפיה מותאמת אישית.

מדוע ממליצים על פיזיותרפיה לטרשת נפוצה ובמה מתמקד הטיפול?
5 (100%) 1 vote

בדיקות MRI וסיטי בהריון

הריון הוא תקופה מרגשת מאוד שבסיומה מתרחש אחד הרגעים המופלאים בחייה של אישה – הבאת ילד או ילדה לעולם. על-מנת להבטיח הריון תקין ולעקוב לכל אורך התקופה אחרי התפתחותו של העובר ברחם, ובפרט כשישנו חשד לבעיה כלשהי, ישנן מספר בדיקות מתקדמות שכדאי להכיר. חלקן הן חלק בלתי נפרד מהמעקב אחרי כל הריון ואחרות יבוצעו כשנדרש אבחון מקיף ומעמיק של מצב העובר ומצב ההריון.

אולטרסאונד שליש ראשון

הבדיקה הראשונה שמתבצעת במהלך ההריון (מעבר לבדיקות אחות שמומלץ לבצע אחת לחודש עד לשבוע ה-36 של ההריון, ולאחר מכן אחת לשבועיים) היא אולטרסאונד. מטרת הבדיקה, שנערכת בין השבוע השישי לשבוע ה-12, היא לאתר את מיקומו של שק ההריון (כלומר האם הוא ברחם או מחוץ לרחם) ולוודא שלעובר יש דופק. בדיקת אולטרסאונד זו מאפשרת גם לדעת כמה עוברים מתפתחים ומתי בעצם החל ההריון. ניתן לבצע בדיקה זו בגישה בטנית, גישה נרתיקית או משולבת.

סיסי שליה או מי שפיר?

אחד הדגשים החשובים במסגרת כל מעקב הריון הוא זיהוי פגמים גנטיים מוקדם ככל האפשר, כך שלהורים תהיה האפשרות לקבל החלטה מושכלת אם ברצונם להמשיך בהריון. ישנן שתי בדיקות שיודעות לאבחן בוודאות פגם כרומוזומלי דוגמת זה שמוביל לתסמונת דאון, והן סיסי שליה ומי שפיר.

היתרון המרכזי של סיסי שליה הוא שהבדיקה מתבצעת כבר בין השבוע ה-6 ל-13 (בעוד מי שפיר נערכת בין השבוע ה-16 ל-20), כך שאם ישנו פגם גנטי האבחון מוקדם יותר. לעומת זאת הסיכון להפלה עקב סיסי שליה גבוה יותר – כ-1% לעומת כ-0.5% במסגרת בדיקת מי שפיר (כמובן שאין טעם לערוך את שתי הבדיקות).

סיסי שליה מבוססת על לקיחת דגימה מזערית מהשליה באמצעות מחט. את המחט ניתן להחדיר בגישה בטנית או בגישה וגינלית, ובכל מראה היא מוכוונת אל השלייה בעזרת אולטרסאונד. התאים שנלקחים מהשליה מגודלים במעבדה כך שניתן יהיה לבחון את מספר הכרומוזומים ואת המבנה שלהם.

בדיקת מי שפיר מתבצעת אף היא תחת אולטרסאונד, כשהמחט שמוחדרת אל שק השפיר שואבת מתוכו כ-25 סמ"ק של נוזל (מתוך בסך הכל כ-250 סמ"ק שישנם בו בשלב שבו מבוצעת הבדיקה). משך הבדיקה הוא דקות בודדות והיא כרוכה בכאב מסוים. מומלץ לאחר מי שפיר לנוח כ-24 שעות וכן להימנע ממאמץ משמעותי במשך 48 שעות נוספות.

האם ניתן לבצע CT או MRI בהריון?

סיסי שליה ומי שפיר בודקות רק פגמים שמבוססים על בעיה בכרומוזומים. כשישנו חשד לבעיה אחרת בהתפתחות העובר (בעקבות אולטרסאונד, סקירת מערכות מוקדמת או סקירת מערכות מאוחרת), ונדרש אבחון מקיף ומדויק במיוחד, ההתוויה היא בדיקת MRI.

בדיקת MRI בהריון מתבצעת גם כשישנו חשד לבעיה רפואית מורכבת אצל האישה ההרה. בדיקות MRI לא כרוכות בחשיפה לקרינה שעלולה להיות מסוכנת ועל כן הן בטוחות לנשים הרות. בדיקת CT לעומת זאת כרוכות בחשיפה לקרינה מייננת, ולכן בדרך כלל תועדף אופציית ה-MRI. כשאין ברירה אלא לבצע CT בהריון חשוב לנקוט בצעדי הגנה אפקטיביים ובפרט להגן על אזור הבטן מהקרינה.

 

בדיקות MRI וסיטי בהריון
5 (100%) 1 vote

ביצוע בדיקת MRI בהרדמה

בדיקות MRI מתבצעות במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים. רמת הדיוק הגבוהה להפליא של הבדיקה והעובדה שלא מעורבת בה קרינה מסוכנת הופכות אותה למומלצת במיוחד, כולל במקרים שבהם נדרשת המתנה, ואפילו ממושכת, לתור פנוי (שכן מספר מכשירי ה-MRI בארץ נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות). בדיקת ה-MRI הינה בדיקה לא פולשנית ואינה כרוכה בכאבים, אולם גם כך ישנם מקרים שבהם היא תתבצע בהרדמה. המשך קריאה…

ביצוע בדיקת MRI בהרדמה
5 (100%) 1 vote

חשיפה לקרינה במהלך בדיקת CT

בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הינה אמצעי דימות נפוץ מאוד ובעל יתרונות משמעותיים. מצד שני בדיקה מתקדמת זו מזוהה עם חשיפה לקרינה שעלולה להיות מסוכנת. החשש מפני הקרינה מובן, ואם גם אתם מתלבטים האם לעבור CT, הדרך הטובה ביותר לקבל את ההחלטה הנכונה היא לצבור ידע – מאמר זה יספק לכם אינפורמציה יקרת ערך ובסיס להחלטה מושכלת. המשך קריאה…

חשיפה לקרינה במהלך בדיקת CT
4.67 (93.33%) 3 votes

שימושים והבדלים בין בדיקת רנטגן לבדיקת CT

גילוי קרני הרנטגן בסוף המאה ה-19 הוביל לפריצת דרך של ממש בתחום האבחון הרפואי. היכולת של קרני הרנטגן לחדור גם מבעד לרקמות שמרכיבות את גוף האדם, וההבדלים באופן הספיגה שלהן ברקמות השונות, מאפשרים ליצור תמונה אמינה ומפורטת של פנים הגוף – תמונה שהיא בסיס איתן לאבחון מדויק. בהתאם צילום רנטגן הוא אמצעי דימות מקובל מאוד בימינו, מה גם שלאורך השנים השתכלל מאוד הליך רפואי זה, ובנוסף הרנטגן הוא גם הבסיס לפעולתו של מכשיר ה-CT, אמצעי דימות משוכלל אף יותר. המשך קריאה…

שימושים והבדלים בין בדיקת רנטגן לבדיקת CT
5 (100%) 1 vote

MR וCT לאיתור מחלות במערכת העצבים (מחלות נוירולוגיות)

מערכת העצבים המרכזית משפיעה במידה רבה על תפקודים חשובים רבים בגוף האדם. בהתאם כל מחלה שפוגעת בתאי העצב של המערכת המורכבת עלולה לגרום לפגיעה של ממש בשגרת החיים וביכולת למצות אותם. כשישנו חשש להתפתחות מחלה שכזו, נדרש אבחון מדויק במיוחד – באמצעות מכשירי הדימות המתקדמים ביותר הקיימים בימינו, CT ו-MRI. המשך קריאה…

MR וCT לאיתור מחלות במערכת העצבים (מחלות נוירולוגיות)
5 (100%) 1 vote

בדיקת CT אנגיוגרפיה לאבחון כלי דם

אנגיוגרפיה היא בדיקה של כלי דם. ניתן לבצע אותה באמצעות רנטגן עם צנתר או עם מכשיר CT, ועוד אופציה היא MRI. לבדיקת CT אנגיוגרפיה יתרונות רבים, במגוון רחב של מצבים רפואיים. המשך קריאה…

בדיקת CT אנגיוגרפיה לאבחון כלי דם
4.5 (90%) 2 votes

מהו אבצס במוח? (מורסה במוח)

אבצס במוח הינו מצב נדיר ומסוכן מאוד שנוצר עקב זיהום ברקמות במוח. במצב זה נוצרת למעשה מורסה בתוך המוח והיא מכילה מוגלה, חיידקים ותאים של המערכת החיסונית של הגוף. המורסה נמצאת בממברנה נפרדת מרקמות המוח, וחשוב מאוד לאבחן אותה במהירות, באמצעות בדיקת CT או בדיקת MRI – שכן המורסה עלולה לגרום נזק מוחי ואף להוביל למוות. המשך קריאה…

מהו אבצס במוח? (מורסה במוח)
5 (100%) 2 votes