ד"ר סיגל טל מתארחת בתוכנית "חיים בריא עם פרופ’ רפי קרסו"

אוטם במוח, הנו מצב שבו אספקת החמצן לא מגיעה לתאי המוח ונגרם להם נזק בלתי הפיך – מוות של תאי המוח,
שכתוצאה ממנו מאבדים רקמת מוח, שאחראית על תפקודים מסוימים.
הגורם לאוטם, הוא בדרכ קריש. הקריש חוסם את כלי הדם הדם, את אספקת הדם – וכתוצאה מכך האיזור יכול למות או להינזק.
מדובר בתהליך חד, מיידי, שקורה תוך דקות והנזק לאחר מספר דקות עד שעות נעשה בלתי הפיך – כיוון שכל דקה מתים תאי מוח נוספים.

במצבים של אוטם במוח, חשוב להגיע לאבחנה רפואית תוך דקות כדי להימנע מנזק בלתי הפיך ולפעמים אפילו ממוות.
בדרכ החולה יחווה חולשת פלג גוף, חולשת יד ורגל, הפרעה בדיבור, או התעקמות של זווית הפה- חולשת זווית הפה.

ברגע שמגלים סימנים, יש מיד להגיע לבי"ח, כדי לבצע בדיקות דימות ולתת את הטיפול המתאים.
האבחון המוקדם הוא קריטי מכיוון שמדובר בלוחות זמנים מאד צפופים לטיפול.
הזמן הניתן כדי לטפל על מנת להמס את הקריש ולנסות להציל את האיזור הפגוע במוח, הוא היום עד ארבע וחצי שעות בטיפול ממיס קרישים, ועד שש שעות בצנתור מוח. משעברו שש שעות, בדרכ לא יוצע טיפול, כיוון שהוא יכול לגרום ליותר נזק מתועלת – וישנה סכנה לדימום מוחי.
תחילה, עושים בדיקת CT ללא הזרקת חומר ניגוד– אז יודעים אם מדובר בדימום (שהטיפול בו שונה) וכן לפעמים ניתן כבר לראות את האוטם. לאחר שלב זה, ניתן לתת טיפול ממיס קרישים.
השלב הבא, הוא CT אנגיוגרפיה – כדי להדגים את כלי הדם וכדי להבין אילו טיפולים נוספים עשויים להיות דרושים.
לפני צנתור מוח, עושים CT פרפוזיה, שמדגים את זרימת הדם בנימים, משווים בין כמות הדם במוח לזרימת הדם במוח. אם יש אזור גדול שניתן להצלה, נמשיך לטיפול ביחידת הצנתורים.

היתרון של ביצוע בדיקת MRI במצב של חשש לאוטם, היא שהוא מדגים רצף של דיפוזיה – ברגע שיש אוטם במוח, תוך 20 דקות ניתן לראות את אזור האוטם. גם את הפרפוזיה ניתן לבדוק בעזרת בדיקת הMRI.
חייבים לבצע MRI כאשר מדובר באוטם ביקיצה – במצב זה, לא יודעים מתי זה התחיל האוטם ולכן עושים MRI. בעזרת שילוב של בדיקות MRI, ישנה דרך להגיד מהי שעת ההתחלה, כמה זמן עבר מאז נוצר האוטם והאם ניתן לטפל בו או לא.
מומלץ מאד לבצע בדיקת MRI, כשמדובר באוכלוסיות אשר מראש הן רגישות לקרינה – באנשים צעירים, נשים בהריון, ילדים.

לבדיקת הCT, כמות מסויימת של קרינה, שאינה גדולה במיוחד – והיום, ישנם בבתי חולים שונים, מכשירים חדשים אשר מפחיתים ב30-50 אחוז את כמות הקרינה. ע"י הפחתה והתאמה לגודל האדם והאזור הנסרק, ניתן להוריד באופן משמעותי את כמות הקרינה.
אנשים שעושים בדיקות CT מוח רגיל, נחשפים לכמות יחסית קטנה של קרינה. כאשר מדובר בבדיקת CT בטן, CT חזה ובטן, או חזה בטן אגן – כמות הקרינה היא קצת יותר גדולה ולכן למכשירים החדשים משמעות גדולה.

מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:

בדיקת CT מוח
בדיקת MRI מוח

ד"ר סיגל טל מתארחת בתוכנית "חיים בריא עם פרופ' רפי קרסו"
5 (100%) 1 vote