בדיקת MRI של בלוטת יותרת המוח
יותרת המוח, שנקראת גם היפופיזה, היא אחת הבלוטות החשובות בגוף, ובפרט יש לה חלק משמעותי בהבטחת תפקוד תקין ומלא של המערכת ההורמונלית. כל פגיעה בהיפופיזה משפיעה עלינו במידה ניכרת, ובמקרים אלה נדרשת בדיקת MRI על-מנת לאבחן במדויק את הבעיה כך שניתן יהיה לטפל בה באופן אופטימלי.
היכן נמצאת בלוטת יותרת המוח ומהם תפקידיה?
בלוטת ההיפופיזה, שגודלה כגרגר אפונה, נמצאת בבסיס הגולגולת. היא מורכבת מ-3 חלקים – אונה קדמית שהיא החלק העיקרי ואשר נקראת אנדוהיפופיזה, אונה אחורית (נוירוהיפופיזה) ואונת ביניים שמחברת בין 2 החלקים האחרים.
האונה הקדמית מפרישה הורמונים אשר משפיעים על גדילה, פריון, פעילות מינית, חילוף חומרים ועוד. האונה האחורית מפרישה הורמונים שקשורים לפיקוח על משק המים (בכליות), על לחץ הדם ועל התכווצות השרירים הבלתי רצוניים. גם באונת הביניים נוצרים הורמונים, ובהם זה האחראי על הפיגמנטציה בעור.
ההורמונים הבולטים המופרשים מיותרת המוח הם:
* ACTH – הורמון שמעודד את בלוטות יותרת הכליה לייצר קורטיזול, שמסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ.
* הורמון גדילה (GH) – הורמון חיוני בכל גיל, כשאצל הילדים הוא בא לידי ביטוי בקצב ההתפתחות ואילו אצל מבוגרים הוא משפיע על רמת האנרגיה וכן על תפקודים נוספים.
* פרולקטין – הורמון שמעודד את רקמות השדיים לייצר חלב. במהלך ההיריון וההנקה הכמות שלו באופן טבעי גדלה מאוד.
* TSH – הורמון שמעודד את בלוטת התריס לייצר תירוקסין, הורמון שמשפיע על חילוף החומרים, על קצב הלב ועוד.
* גונאדוטרופינים – הורמוני מין ורבייה שמשפיעים על ביוץ, פוריות, ייצור טסטוסטרון (הורמון המין הגברי), ייצור זרע והתפתחות מינית אצל ילדים ובגיל ההתבגרות.
מהם הגורמים האפשריים לפגיעה בהיפופיזה?
תפקוד לקוי של בלוטת יותרת המוח – שכאמור במקרים רבים מוביל להמלצה לבצע בדיקת MRI, שכן זהו אמצעי הדימות המדויק ביותר – עלול להתרחש ב-3 מצבים:
* היפופיזה קטנה מדי
* היפופיזה גדולה מדי
* מיקום לא תקין של ההיפופיזה
הגורם העיקרי לתפקוד לקוי של יותרת המוח הוא התפתחות גידולים שפירים בבלוטה. גידולים אלה נקראים אדנומות, ובין השאר הם באים לידי ביטוי בכאבי ראש או הפרעה בראייה (עקב מיקומה של ההיפופיזה).
גורמים אפשריים אחרים, יחסית נדירים, הם דלקת בבלוטה (שנקראת היפופיזיטיס), גידול ממאיר (שנקרא קרצינומה), ליקוי גנטי שפוגע בהתפתחות יותרת המוח (ושבא לידי ביטוי ברוב המקרים ברמות נמוכות מדי של TSH, של GH, של הפרולקטין וכן של הגונאדוטרופינים), ותסמונת שיהאן (שנובעת מהתרחבות של האדנוהיפופיזה במהלך היריון בצירוף דימום משמעותי או ירידה של ממש בלחץ הדם לאחר הלידה).
אילו פגיעות עלולות להיגרם עקב בעיה ביותרת המוח?
תת פעילות של בלוטת יותר המוח או פעילות יתר שלה גורמות לרמה נמוכה מדי של הורמונים חיוניים או לחילופין לעודף הורמונים. בין הפגיעות האפשריות עקב חוסר איזון זה:
* עייפות רבה ולעתים גם סחרחורות – עקב רמה נמוכה מדי של ACTH.
* הפרעות גדילה ובפרט ילדים שנראים משמעותית קטנים מכפי גילם – בשל רמה לא תקינה של GH.
* הגדלה של השדיים והפרשת חלב מהפטמות (בשל ייצור חלב שלא במהלך תקופת ההנקה) – בעקבות רמה גבוהה מדי של פרולקטין.
* אין אונות אצל גברים, אובדן חשק מיני בקרב נשים, התפתחות מינית מאוחרת אצל ילדים ובעיות פוריות בקרב מבוגרים – בגלל רמה נמוכה מדי של גונאדוטרופינים.
* מחלת קושינג – רמה גבוהה מדי של ACTH עלולה להוביל לרמה גבוהה מדי של קורטיזול, ובשל כך לשיעור יתר והפסקת המחזור החודשי בקרב נשים, אובדן דחף מיני ופוריות אצל גברים, ועלייה במשקל, עייפות ודיכאון בקרב שני המינים.
מדוע כדאי לבצע בדיקת MRI?
בדיקת MRI היא אמצעי הדימות המדויק ביותר הקיים כיום, ואופציה מומלצת במיוחד כשנדרשת הדגמה של מבנה אנטומי קטן יחסית ומורכב מאוד כמו ההיפופיזה.
סריקת MRI ופענוח איכותי של הממצאים מאפשרים לרופא המטפל להבין מהי הבעיה בבלוטת יותרת המוח (קטנה מדי/ גדולה מדי/ ממוקמת לא נכון), ובצירוף בדיקות המודדות רמות הורמונים רלוונטיים מתקבלת תמונת מצב מלאה ומפורטת – שמהווה בסיס לאבחון מדויק וטיפול מיטבי בבעיות ההורמונליות.
אולי יעניין אותך קריאה נוספת על:
